טיפול פליאטיבי – כל מה שחשוב לדעת

עובדות עיקריות על טיפול פליאטיבי (טיפול תומך)

• טיפול פליאטיבי משפר את איכות החיים של מטופלים המתמודדים עם בעיות הקשורות למחלות מסכנות חיים, בין אם מדובר בבעיות פיזיות, פסיכו-חברתיות או רוחניות, ושל משפחותיהם.
• בכל שנה, כ-40 מיליון איש זקוקים לטיפול פליאטיבי, 78% מהם מתגוררים במדינות המאופיינות בהכנסה נמוכה עד בינונית.
• בכל רחבי העולם, רק 14% מהאנשים הזקוקים לטיפול פליאטיבי כעת אכן מקבלים אותו.
• תקנות מגבילות יתר על המידה בנוגע למורפין ותרופות פליאטיביות מבוקרות אחרות מונעות גישה מספקת לשיכוך כאבים ולטיפול פליאטיבי.
• חוסר בהכשרה ובמודעות בנוגע לטיפול פליאטיבי בקרב העוסקים במקצועות הרפואה מהווה מחסום עיקרי לשיפור הגישה.
• הצורך הגלובלי בטיפול פליאטיבי ימשיך לגדול כתוצאה מהעול ההולך וגודל של מחלות לא-מדבקות ומאוכלוסיות מזדקנות.
• טיפול פליאטיבי מוקדם מפחית אשפוז בבתי חולים שלא לצורך ושימוש בשירותי רפואה.

טיפול פליאטיבי כגישה

טיפול פליאטיבי הינו גישה המשפרת את איכות החיים של מטופלים המתמודדים עם בעיות הקשורות למחלות מסכנות חיים (ילדים ומבוגרים) ומשפחותיהם. הוא מונע ומשכך סבל באמצעות הזיהוי המוקדם, הערכה נכונה וטיפול נכון בכאב ובבעיות אחרות, בין אם מדובר בבעיות פיזיות, פסיכו-חברתיות או רוחניות.

ההתייחסות לסבל כוללת טיפול בהיבטים נוספים מעבר לסימפטומים הפיסיים. טיפול פליאטיבי עושה שימוש בגישה קבוצתית בתמיכה במטופלים ובמטפלים שלהם, לרבות התייחסות לצרכים המעשיים שלהם ומתן ייעוץ בנושא שכול. הוא מספק מערכת תמיכה במטרה לעזור למטופלים לחיות באופן הפעיל ביותר שניתן לקיים עד המוות.

טיפול פליאטיבי מוכר במפורש תחת זכות האדם לבריאות

הוא אמור להיות מסופק על ידי שירותי בריאות ממוקדים אדם/המתמקדים באדם/השמים את האדם במרכז ועל ידי שירותי בריאות משולבים המקדישים תשומת לב מיוחדת לצרכים הספציפיים ולהעדפות של הפרט.

טיפול נדרש במגוון רחב של מחלות

רוב המבוגרים הזקוקים לטיפול פליאטיבי סובלים ממחלות כרוניות כגון מחלות שקשורות למערכת הלב וכלי הדם (38.5%), סרטן (34%), מחלות כרוניות הקשורות לנשימה (10.3%), איידס (5.7%) וסוכרת (4.6%). קיימים מצבים רבים אחרים עשויים להזדקק לטיפול פליאטיבי כגון אי ספיקת כליות, מחלת כבד כרונית, טרשת נפוצה, פרקינסון, דלקת מפרקים שגרונתית, מחלות ניורולוגיות, דמנציה, אנומליה מולדת ושחפת עמידה.

כאב הוא אחד הסימפטומים הנפוצים והרציניים ביותר שחווים החולים הזקוקים לטיפול פליאטיבי. שיכוך כאבים באמצעות אופיואיד הינו חיוני בעבור טיפול בכאב הקשור למחלות ממושכות מתקדמות רבות. לדוגמא, 80% מהחולים באיידס או בסרטן, ו-67% מהחולים החולים במחלות כרוניות הקשורות לנשימה או מחלת ריאות חסימתית כרונית יחוו כאב מתון עד חמור לקראת סוף חייהם.

חומרים אופיואידיים יכולים לשכך גם סימפטומים פיזיים נפוצים מדאיגים כגון קוצר נשימה. שליטה בסימפטומים מסוג זה בשלב מוקדם הינה חובה אתית כדי לשכך את הסבל ולכבד את הכבוד של אנשים.

גישה שלוקה בחסר

טיפול פליאטיבי, 78% מהם גרים במדינות המאופיינות ברמת הכנסה נמוכה ובינונית. בנוגע לילדים, 98% מאלו הזקוקים לטיפול פליאטיבי גרים במדינות הכנסה נמוכה והכנסה בינונית וכמעט מחצית מהם גרים באפריקה.

בכל רחבי העולם, יש  להתגבר על מספר מחסומים משמעותיים על מנת להתייחס לצורך לטיפול פליאטיבי שלא סופק:

• מדיניות בריאות ומערכות בריאות לאומיות כלל לא כוללות טיפול פליאטיבי לעיתים קרובות
• הכשרה בנושא טיפול פליאטיבי בקרב העוסקים במקצועות הרפואה לעיתים קרובות מוגבלת או לא קיימת כלל
• הגישה של האוכלוסייה לשיכוך כאבים באמצאות אופיואיד הינה בלתי מספקת ואינה מסוגלת לעמוד במוסכמות הבינלאומיות בנוגע לגישה לתרופות חיוניות.

מחקר משנת 2011 (1) שכלל 234 מדינות, טריטוריות ואזורים מצא ששירותי טיפול פליאטיבי משולבים היטב רק ב-20 מדינות, בעוד שב-42% לא היו כלל שירותי טיפול פליאטיבי וב-32% נוספים היו רק שירותי טיפול פליאטיבי מבודדים.

בשנת 2010, מצאו ה-International Narcotics Control Board (INBC)  שרמות הצריכה של שיכוך כאבים באמצעות אופיואיד ביותר מ-121 מדינות היו ” לא מספקות” או “מאוד לא מספקות” על מנת לספק צרכים רפואיים בסיסיים. בשנת 2011, 83% מאוכלוסיית העולם גרה במדינות עם גישה נמוכה עד לא קיימת לשיכוך כאבים באמצעות אופיואיד (2).

מחסומים אחרים לטיפול פליאטיבי כוללים:

• חוסר מודעות בקרב קובעי המדיניות, העוסקים במקצועות הרפואה, והציבור בנוגע למה הוא טיפול פליאטיבי, ובנוגע ליתרונות שהוא יכול להציע למטופלים ולמערכות הבריאות.
• מחסומים תרבותיים וחברתיים, כגון אמונות הקשורות למוות ולמיתה.
• תפיסות מוטעות בנוגע לטיפול פליאטיבי, כגון שהוא מיועד רק לחולי סרטן, או רק לשבועות האחרונים של החיים.
• תפיסות מוטעות ששיפור הגישה לשיכוך כאבים באמצעות אופיואיד יוביל לשימוש מוגבר לרעה בחומרים ממכרים.

אז מה מדינות יכולות לעשות?

מערכות בריאות לאומיות אחראיות על הכללת טיפול פליאטיבי במשך הטיפול עבור אנשים הסובלים ממחלות כרוניות ומסכנות חיים, והקישור שלו למניעה, גילוי מוקדם ותוכניות טיפול. זה כולל, לכל הפחות, את המרכיבים הבאים:

• מדיניות מערכות בריאות המשלבות שירותי טיפול פליאטיבי בתוך המבנה והמימון של שירותי מערכות טיפול בריאותי בכל רמות הטיפול.
• מדיניות לחיזוק והרחבת משאבי האנוש, כולל הכשרה של העוסקים במקצועות הרפואה קיימים, שיבוץ טיפול פליאטיבי בתוך תכנית הלימודים המרכזית של כל העוסקים חדשים במקצועות הרפואה, וכמו כן גם חינוך מתנדבים ואת הציבור.
• מדיניות תרופות המבטיחה את הזמינות של תרופות חיוניות עבור ניהול/התייחסות כוללת לסימפטומים, במיוחד שיכוך כאבים באמצעות אופיואיד עבור שיכוך כאבים ומצוקה נשימתית.

טיפול פליאטיבי הוא יעיל ביותר כשלוקחים אותו בחשבון בשלב מוקדם של המחלה. טיפול פליאטיבי מוקדם לא רק משפר את איכות החיים של המטופלים אלא גם מפחית את האשפוז בבתי חולים שלא לצורך ואת השימוש בשירותי הבריאות.

טיפול פליאטיבי יש לספק בכפוף לעקרונות של כיסוי רפואי אוניברסלי. לכל אדם, ללא קשר להכנסה, סוג מחלה או גיל, צריכה להיות גישה למערכת שירותי רפואה בסיסיים שנקבעת על ידי המדינה, הכוללים טיפול פליאטיבי. שירותי הגנה כספיים או סוציאליים צריכים לקחת בחשבון את זכות האדם לטיפול פליאטיבי עבור קבוצות עניות בחברה או עבור קבוצות הנדחקות לשולי החברה.

טיפול פליאטיבי מתמחה הינו אחד מהמרכיבים של מתן שירותי טיפול פליאטיבי. אך מערכת טיפול פליאטיבי בר קיימא, איכותית ונגישה צריכה להיות משולבת בתוך טיפול רפואי ראשוני, טיפול רפואי בקהילה וטיפול רפואי בבית ,וכמו כן גם תמיכה בנותני טיפול כגון משפחה ומתנדבים מהקהילה. מתן טיפול פליאטיבי צריך להיחשב כחובה אתית של העוסקים במקצועות הרפואה.

התשובה של ארגון הבריאות העולמי (WHO)

תרופות טיפול פליאטיבי, כולל אלה שנועדו לשיכוך כאבים, כלולות ברשימת התרופות החיוניות עבור ילדים ומבוגרים של ארגון הבריאות העולמי. טיפול פליאטיבי מוכר בהרשאות ואסטרטגיות גלובליות עיקריות בנוגע לכיסוי רפואי גלובלי, מחלות לא מדבקות, שירותי בריאות ממוקדים אדם/המתמקדים באדם/השמים את האדם במרכז ושירותי בריאות משולבים.

בשנת 2014, ההחלטה הגלובלית הראשונה אי פעם בנוגע לטיפול פליאטיבי, World Health Assembly resolution WHA67.19 , קראה לארגון הבריאות העולמי ולמדינות החברות לשפר את הגישה לטיפול פליאטיבי כמרכיב עיקרי של מערכות בריאות, בדגש על טיפול רפואי ראשוני, וטיפול רפואי בקהילה/בבית. עבודתו של ארגון הבריאות העולמי לחיזוק טיפול פליאטיבי תתמקד בתחומים הבאים:

• שילוב טיפול פליאטיבי בתוך כל בקרת מחלות גלובלית ותוכניות מערכות בריאות רלוונטיות
• פיתוח קווים מנחים וכלים אודות טיפול פליאטיבי משולב בכל קבוצות המחלות ובכל רמות הטיפול, תוך התייחסות להיבטים אתיים הקשורים במתן טיפול פליאטיבי מקיף
• תמיכה במדינות חברות בשיפור הגישה לתרופות טיפול פליאטיבי באמצעות רגולציות ומערכות מתן טיפול
• קידום גישה מוגברת לטיפול פליאטיבי בילדים (בשיתוף פעולה אם יוניסף)
• בקרה על גישה גלובלית לטיפול פליאטיבי והערכת ההתקדמות שנעשית בתוכניות טיפול פליאטיבי
• עידוד משאבים מספקים לתוכניות טיפול פליאטיבי שהינן יעילות בסביבות הכנסה נמוכה והכנסה בינונית.