הפרעות אכילה ושכיחותן בישראל ובעולם

הפרעות אכילה אינן מוגבלות לאזורים מסוימים או תרבויות ספציפיות; הן מחלחלות לחברות רבות ושונות ברחבי העולם. בעוד ששיעורי השכיחות משתנים בין מדינות, גורמים סוציו-אקונומיים והקשרים תרבותיים, אף מדינה אינה חסינה מפני ההשפעה של הפרעות אכילה.
על פי המכון הלאומי לבריאות הנפש, שהוא חלק מהמכון הלאומי לבריאות של משרד הבריאות ושירותי הרווחה של ארה"ב, "קיימת תפיסה מוטעית רווחת לפיה הפרעות אכילה הן בחירה באורח חיים. הפרעות אכילה הן למעשה מחלות חמורות ולעתים קרובות קטלניות הקשורות להפרעות חמורות בהתנהגויות האכילה של אנשים ובמחשבות ורגשות הקשורים לכך".

השכיחות של הפרעות האכילה זינקה מאז מגיפת הקורונה, ועל פי הערכות ארגון הבריאות העולמי בתחילת העשור, כ 70 מיליון איש ברחבי העולם מתמודדים עם הפרעת אכילה אחת או יותר, ומחלות אלה גורמות לאחוזי תמותה גבוהים יותר מכל מחלת נפש אחרת. לפני מספר שנים הוכרז תאריך השני ביוני כ"יום הפעולה העולמי להפרעות אכילה". ביום זה, מעל 250 ארגונים מלמעלה מ-50 מדינות, פועלים מתמודדים עם הפרעות אכילה ובני משפחותיהם, אנשי מקצוע מתחום הבריאות, חוקרים, וקובעי מדיניות, להגברת המודעות להפרעות אכילה, הפחתת הסטיגמה שלהן וקידום גישות טיפוליות שונות.

הפרעות אכילה בישראל

על פי דו"ח שפורסם בפברואר 2022 ע"י מרכז המידע והמחקר של הכנסת בישראל, הפרעות אכילה "מתגלות עדיין בראש ובראשונה בקרב נערות ונשים צעירות, אך כיום הולך וגובר זיהוין בגיל הילדות ובקרב זכרים, בקרב בעלי משקל גוף תקין או גדול, בקרב כל הקבוצות האתניות ובקרב מעמדות נמוכים, שנחשבו פחות חשופים לכך בעבר".

הדו"ח  מציין כי "להערכת משרד הבריאות כ-30,000-40,000 נשים ונערות בגיל 15-24 סובלות מהפרעות אכילה, אך לפי השיעור באוכלוסייה שעליו המשרד מתבסס (6%-8% מהנשים בגיל זה), האומדן המעודכן לפי גודל האוכלוסייה בשנת 2020 צריך להיות כ-41,000-55,000 . נתון זה אינו כולל נשים מתחת לגיל 15 ומעל גיל 24 או גברים, ולכן מדובר בהערכת חסר. המשרד מסר גם הערכות של התפלגות סוגי הפרעות האכילה בקרב בני 15 – 24 לפי שלוש קטגוריות: אנורקסיה נרבוזה (1.2%) , בולימיה נרבוזה (2%) והפרעת אכילה לא מסווגת (3%-5%) . בחישוב לפי שיעורים אלה מתקבל אומדן שבין כ-69,000 לכ-97,000 צעירים וצעירות, לא כולל אלה שגילם צעיר מ- 15 או מבוגר מ-24".
עוד נכתב בדו"ח של הכנסת כי "לדברי משרד הבריאות, בכל שנה מאובחנים כ-1,500 ילדים ובני נוער עם הפרעת אכילה, אך למשרד אין אומדן של מספר המאובחנים הכולל".

באילו גילאים מתפתחות הפרעות אכילה?

הפרעות אכילה מתחילות לרוב בגיל ההתבגרות, ולגילוי מוקדם ישנה חשיבות רבה לריפוי והחלמה. חוקרים מאוניברסיטת ז'נבה (UNIGE) ובתי החולים האוניברסיטאיים של ז'נבה (HUG), שוויץ, יחד עם עמיתים מאוניברסיטת צפון קרולינה שבארה"ב, פרסמו ב-2019 מחקר המאפשר לזהות, לפני התקופה הקריטית של גיל ההתבגרות, ילדים שיש להם סיכוי גבוה יותר להיות מושפעים מהפרעות חמורות אלו. ממצאיהם מצביעים על כך כי משקל גבוה או נמוך באופן חריג בתקופת הילדות מעלה משמעותית את הסיכון להפרעות אכילה.

מהם הגורמים הנפוצים להפרעות אכילה?

כדי לזהות גורמים נפוצים אפשריים להפרעות אכילה, החוקרים ניתחו נתונים של 1,502 משתתפים במחקר בריטי גדול שעקב אחר הורים וילדיהם במשך יותר מעשרים שנה: משקלם נמדד באופן קבוע מגיל לידה ועד גיל 12; בגיל 14, 16 ו-18 הם הוערכו לגבי הפרעות אכילה. בהודעה לעיתונות שפרסמה אוניברסיטת ז'נבה נאמר כי התוצאות הראו שהבדל משמעותי במסלולי המשקל בילדים צעירים מצביע על סיכון מוגבר להפרעות אכילה. לפיכך, מדד מסת גוף (BMI) נמוך – כ-0.5 נקודות BMI בהשוואה לממוצע – כבר בגיל שנתיים לבנים ו-4 עבור בנות – הוא גורם סיכון להתפתחות אנורקסיה נרבוזה אצל מתבגרים, בדיוק כמו ש- BMI מוגזם מאמצע הילדות מהווה גורם סיכון להתפתחות של הפרעות אכילה אחרות כמו בולימיה נרבוזה או אכילה מוגזמת.

טיפולים קיימים להפרעות אכילה

הטיפול בהפרעות אכילה כולל מגוון התערבויות המותאמות לצרכים האישיים, לחומרה ולהפרעה הספציפית. במקרים מסוימים עלולה להידרש התערבות רפואית מיידית כדי לטפל בסיכונים בריאותיים מיידיים ולייצב את מצבו של המטופל. שיטות טיפוליות כוללות לרוב ייעוץ וטיפול תזונתי, פסיכותרפיה וקבוצות תמיכה. מתמודדים הזקוקים לכך מקבלים תרופות לטיפול בחרדה, דיכאון או בהתנהגויות אובססיביות-קומפולסיביות. במקרים חמורים יש צורך באשפוז בבית חולים. במקביל לאפשרות האשפוז במחלקות סגורות, קיימת כיום אפשרות של חלופת אשפוז בבית, המאפשרת לקבל טיפול בסביבה הנוחה והמכילה, תוך שמירה על שיגרת החיים של המתמודד. גישה זו כוללת מעורבות צוות של אנשי מקצוע בתחומים הרלוונטיים המעניקים למטופל את מכלול הטיפולים הנדרשים לו, ומלמדים את המשפחה כיצד להתמודד עם מצבים שונים של יציאה מאיזון.