אודות מחלת האלצהיימר

לאחר שהסברנו באופן כללי לגבי מחלת האלצהיימר ונתנו לכם את הפרטים המרכזיים לגבי האפשרויות והיתרונות של שירות טיפול פליאטיבי לחולי אלצהיימר או אשפוז בית לחולה אלצהיימר, נסביר יותר לעומק אודות מחלה נפוצה, קשה ומורכבת לניהול ולעיבוד זו, מחלה המשפיעה בעיקר על החולים עצמם כמובן אך באופן ניכר ומהותי גם על בני משפחתם.

יש לומר מראש, בטיפול בחולה הסובל מאלצהיימר או דמנציה מסוג אחר, בעיקר בשלבים המאוחרים יחסית, נדרשת רגישות, התאמה אישית, דינמיות וגמישות טיפולית ובעיקר השקעת מאמצים ומשאבים איכותיים ואפקטיביים בהענקת סביבת מחייה מכובדת ועם מקסימום איכות חיים למטופל ובני משפחתו. אנו בצבר רפואה מבינים את כל זה לעומק ומיישמים זאת באהבה והקפדה, לאורך שנים של ניסיון, עבור כל מטופל אלצהיימר ביתי ו/או פליאטיבי.

האם דמנציה ואלצהיימר זה אותו דבר?

דמנציה הוא השם הכולל למגוון מחלות ניווניות של המוח, מחלות אשר מתבטאות בצורה מעט שונה בין כל סוג וסוג, אך אשר בכולן יש פגיעה בתאי המוח ואי לכך התדרדרות הדרגתית בתפקודי המוח השונים. למעשה, אלצהיימר היא אכן סוג של דמנציה, כאשר האלצהיימר היא מחלת הדמנציה הנפוצה ביותר מבין מגוון הסוגים הקיימים. נתונים עדכניים מראים כי, מבחינה גלובלית, בין 60% ל-70% מחולי הדמנציה, סובלים בפועל מאלצהיימר.

אז דמנציה ואלצהיימר זה לא אותו הדבר, אבל אלצהיימר היא כן מחלת דמנציה נפוצה ועם פגיעה רחבה מאוד באוכלוסייה המבוגרת, בישראל ובעולם כולו, עם שיעורי חולים ההולכים ועולים עם השנים.

כיצד מאבחנים אלצהיימר?

באופן כללי, האבחון של אלצהיימר דומה למחלות דמנציה אחרות, עם מאפיינים מסוימים העולים ומתבררים כאשר החולה אכן סובל מאלצהיימר בשלביה הראשונים או הבינוניים של המחלה – תלוי מתי מבוצע תהליך האבחון.

כאשר למשפחה יש חשד לאלצהיימר או דמנציה, פונים לרופא המשפחה והוא מפנה הלאה לפגישה ובדיקות אצל נוירולוג, רצוי  כזה המתמחה בתחום ספציפי זה. הבדיקה הראשונית כולל בחינת תפקוד יכולות קוגניטיביות מגוונות ומענה על שאלון אבחוני מוגדר. בעיקר מסתכלים על תפקודים מוחיים כמו זיכרון, תקשורת שפתית, ריכוז, התמצאות במרחב ובזמן, כושר שיפוט, קבלת החלטות ויכולת ארגון. לאחר מכן הנבדק נדרש לבצע כמה בדיקות הדמיה ייעודיות של רקמת המוח.

לאחר ריכוז כל התשובות והבדיקות, הנוירולוג, לעיתים גם בשילוב של פסיכו-גריאטר, יכול לקבוע האם אכן מדובר על שלב פעיל ומסוים של אלצהיימר, על סוג אחר של דמנציה או על מצב רפואי אחר.

מתי לגשת לאבחון אלצהיימר?

לרוב, בני המשפחה הקרובים ישימו לב לשינויים קוגניטיביים והתנהגותיים החורגים מהמקובל וזה כבר יכול להניע מהלך של אבחון אלצהיימר. אך מעבר לכך, הארגון האמריקאי לאלצהיימר מגדיר 10 מצבים המצריכים תשומת לב ופנייה לאבחון אם כמה מהם מתבטאים אצל האדם.

1. קושי בתכנון ובפתרון בעיות, אפילו פשוטות.
2. פגיעה בזיכרון, ברמה שזה פוגע בתפקוד היומיומי
3. אי יכולת לסיים מטלות שבעבר היו מוכרות ואפשריות לגמרי לאותו אדם.
4. אובדן כרוני של חפצים ושינויי מיקום לחפצים בבית.
5. מצבי בלבול בזמן ובמרחב
6. פגיעה מתפתחת ביכולות תקשורתיות כמו דיבור וכתיבה
7. ירידה ביכולת להבין הקשרים במרחב הפיזי
8. כושר שיפוט לקוי ולא תקין באופן מובהק
9. שינויים תנודתיים במצבי רוח, שינויים באישיות הרגילה של האדם.
10. התבודדות חברתית, הפסקת עבודה ותהליכים שכאלו.

מה גורם לאלצהיימר?

למעשה, וזה לא אחת מפתיע אנשים השומעים על כך, המדע עדיין אינו לגמרי בטוח מה גורם לאלצהיימר ברמה העמוקה והוודאית ביותר. הנושא נחקר הרבה בשנים האחרונות, במטרה להבין טוב יותר את המחלה הנפוצה והמורכבת הזו ומתוך תקווה שדרך הבנה זו היה אפקטיבי יותר למצוא פתרון מונע או טיפול יעיל יותר לעצירת תסמינים.

התפישה המקובלת כיום לגבי הגורמים הפיזיולוגיים והפתולוגיים להתפתחות אלצהיימר היא כי במוח מצטברות כמויות גבוהות מדי, לאורך זמן, של חלבון בשם TAU, הן בתוך רקמת המוח והן מחוצה לה. כמו גם שקיעת חלבון בטא-עמילואיד בתאי המוח. רמות גבוהות אלו של חלבון שאינו אמור להיות שם בכאלו ריכוזים, מקדמות ניוון של תאי המוח והנוירונים במוח, בעיות בתקשורת העצבית בין התאים ופגיעה במרכזים תפקודיים שונים במוח לאורך התפתחות המחלה. היבט מעשי של הניוון המוחי הנוצר באלצהיימר הוא שרקמת "התאים האפורים" במוח, בעיקר בקליפת המוח, נהרסים ומתים, יחד עם החומר הלבן במוח (דרך פגיעה באקסונים). כמו כן, ככל שהמחלה מתקדמת, נפח המוח מצטמק, כי אזורים נרחבים והולכים שלו מתנוונים.

מהם גורמי הסיכון להתפתחות אלצהיימר?

כמו במחלות ניווניות אחרות, אפילו שהמדע לא לחלוטין יודע מה גורם להתפתחות המחלה והחמרתה הקשה, כן ידועים גורמי סיכון המעלים את הסיכון הסטטיסטי והמעשי מאוד לחלות במחלת אלצהיימר או במחלות ניווניות-מוחיות אחרות. גורמי סיכון מרכזיים לאלצהיימר כוללים:

• נשים סובלות יותר מאלצהיימר מאשר גברים.
• הגיל הוא גורם סיכון מהותי, ככל שעולים בגיל, עולה הסיכון לחלות באלצהיימר.
• עישון: כמו סיכונים בריאותיים אחרים, עישון מגביר גם את הסיכון לפגיעה ניוונית במוח.
• תורשה – גנטיקה: הגורמים לאלצהיימר אינם רק פנימיים או כתוצאה מאורח חיים, הם בהחלט גם גנטיים. אמנם האלצהיימר אינה מוגרת מחלה גנטית כלל ועיקר, אך מקובל כיום כי יש אנשים עם נטייה גנטית חזקה יותר להתפתחות אלצהיימר – זה לא ודאי ובהחלט תלוי באוחל החיים, אך הסיכון לאותם אנשים מוגבר מלכתחילה.
• שתיית אלכוהול מרובה ולאורך שנים מעלה את הסיכון.
• איכות החיים, התזונה, רמות הסטרס וכיוצא באלו, גם משפיעים על הסיכון לאלצהיימר.
• זה אולי מעט שנוי במחלוקת, אך יש מחקרים המראים כי ככל שאנשים משכילים יותר ובעיקר פעילים קוגניטיבית בגילאים המבוגרים, כך פוחת הסיכון שלהם לפתח אלצהיימר או מחלת דמנציה אחרת.
• היום ישנם חוקרים הטוענים כי גורם סיכון משמעותי לאלצהיימר הוא תזונתי, בעיקר צריכה מוגברת ומופרזת של מוצרי סוכר מעובדים וצריכה כללית של מזון אולטרה-מעובד.

שלבי התפתחות והתקדמות מחלת האלצהיימר – תסמינים של אלצהיימר

ההתדרדרות התפקודית והקוגניטיבית של חולה אלצהיימר היא הדרגתית, איטית יחסית וכוללת כמה שלבים מוגדרים של המחלה. מקובל לחלק את שלבי המחלה לשלושה שלבים מרכזיים: שלב מוקדם-התחלתי, שלב ביניים שהולך ומחמיר ומצב מתקדם שהוא לא אחת סיעודי ומוגדר גם כמצב אלצהיימר סופני. בכל שלב ההתדרדרות הקוגניטיבית מתבטאת בצורות שונות וברמות ההולכות ועולות של חומרה.

בשונה ממחלות דמנציה אחרות, בהן הפגיעה המוחית יכול להתבטא יותר בהקשרים של שינויי התנהגות ואישיות, באלצהיימר, חלק משמעותי ומאוד נראה לעין של הפגיעה הוא בזיכרון, ראשית לטווח קצר ואז לטווח בינוני וארוך, לכן אנשים רבים מקשרים חולי אלצהיימר למצבי שכחה קיצוניים.

אלו שלבי התפתחות והתדרדרות האלצהיימר:

השלב הראשון של אלצהיימר

שלב זה הוא התחלתי ולרוב בזמן זה בני המשפחה ישימו לב לשינויים וייגשו לאבחון אלצהיימר מקצועי וממוקד. בשלב הראשון שך מחלת האלצהיימר עיקר הירידה הקוגניטיבית היא בזיכרון לטווח קצר שנפגע וכמו כן יש ירידה בקשב והריכוז של החולה. התסמינים כוללים שכחה תכופה (בעיקר של דברים מהטווח הקצר/קרוב), תחושת בלבול וקושי להתמצא במרחב ובזמן. פגיעות שפתיות ותקשורתיות התחלתיות וכדומה.

השלב השני של מחלת אלצהיימר – ביניים עד מתקדם

כאשר האלצהיימר מתקדמת עוד והחולה נכנס לשלב הביניים, הזיכרון לטווח קצר נפגע עוד יותר וחולים נוטים להראות יותר סימנים של שכחה של פרטים ודברים, בלבול, קושי מוגבר של התמצאות במרחב ובזמן וכדומה. שלב הביניים יכול להיות גם התדרדרות איטית ולעיתים סטטית, לאורך שנים רבות יחסית (אפילו עד 10 שנים), כאשר היכולות הקוגניטיביות והמוחיות הולכות ויורדות והתפקוד נפגע בצורות מעמיקות ומשמעותיות יותר. עם מגון רחב מאוד של תסמינים וסיבוכים רפואיים ותפקודיים ההולכים ועולים.

שלב זה מתחיל באלצהיימר בינוני ולאורך השנים מתקדם ומתדרדר למצב תפקודי והתנהגותי של אלצהיימר מתקדם.

דמנציה סופנית – השלב האחרון של מחלת האלצהיימר

כאשר המחלה כבר החמירה מאוד והפגיעה המוחית נרחבת וקשה, המחלה נכנסת לשלב האחרון שלה, השלב הסופני בו החולה, למרבה הצער והמורכבות הרגשית המגיעה עם זה למשפחה, חווה אובדן של היכולת לתפקוד עצמאי תקין ובטוח.

התסמינים של מחלת אלצהיימר בשלב הסופני חמורים וקשים, למשל פגיעה מהותית ביכולת החשיבה והתקשורת, חוסר מודעות לזמן, למקום ולמרחב, קושי לשלוט בסוגרים, אי יכולת ביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות, פגיעה קשה ביכולת השיפוט וקבלת ההחלטות, בעיות זיכרון קשות, אי זיהוי של בני משפחה קרובים, בעיות שינה, תנודתיות קשה במצבי רוח, ירידה חדה במשקל ולעיתים הפסקת אכילה ועוד תסמינים וסיטואציות פרטניות המשתנות אצל כל חולה וחולה.

האם יש טיפול לאלצהיימר?

בקצרה, לא. אין טיפול מונע או אשר מעלים לחלוטין את התסמינים של חולי אלצהיימר, כמו גם של חולים בסוגי אחרים של דמנציה. הרבה בגלל שאנחנו לא יודעים לגמרי מה גורם למחלה זו, אנו גם לא יודעים היום כיצד והאם בכלל אפשר לתקן אותה ואת הנזק המוחי הנוצר.

מה כן יש? טיפולים ותרופות שיכולים לצמצם את התסמינים ולהקל על אי הנוחות של החולים – בעיקר בשלבים הראשוניים יחסית של המחלה – אבל ההחמרה וההתדרדרות תקרה בשלב כזה או אחר ואין, היום, דרך למנוע זאת.

בנוסף, בשלבים הסופיים והסופניים של המחלה הזו – שהיא אכן סופנית, באופן ישיר או עקיף, ב-100% מהמקרים כיום – בהחלט ניתן ואף מומלץ להעניק לחולים טיפול פליאטיבי, כולל בסביבה הביתית הרגילה והנוחה שלהם ושל בני משפחתם.  הטיפו הפליאטיבי לקראת סוף החיים עבור חולי אלצהיימר מיועד לא להאריך חיים ולטפל במחלה עצמה, אלא דווקא לשפר ולהגדיל את איכות החיים ואת איכות הזמן שעוד נשאר לחולים עם בני משפחתם והאנשים החשובים והאהובים על ידם. צבר רפואה מציעה טיפול פליאטיבי לחולי אלצהיימר, בביתם, בסביבה מוכרת ונוחה, עם סיוע וליווי צמוד ומקצועי גם לבני המשפחה המתמודדים, סיוע לוגיסטי ובירוקרטי לנהל את ה"אירוע" הזה מול הרשויות וגם כל זה במימון מלא של קופות החולים.